גלאי עשן נחלקים לכמה סוגים, וכל סוג עשוי להתאים למקרים שונים. את סוג הגלאי רצוי להתאים לתכונות החלל שבו הוא מותקן ולאופי הפעילות המתבצעת בו.

גלאי עשן אופטי

סוג נפוץ של גלאי עשן הוא הגלאי האופטי. גלאים אלה מותקנים בתקרות של חללים ובלוחות חשמל, ועקרון פעולתם מבוסס על העובדה שעשן עולה למעלה. מדובר בגלאים נקודתיים, ולכן, כדי שתתקבל התרעה יש צורך בחדירת כמות מספקת של עשן לתוך הגלאי. מהירות הגילוי מושפעת מצפיפות התקנתם, ומשום כך כמות הגלאים שיש להתקין במבנה נקבעת על פי רמת הסיכון שלו.

גלאי קרן

גלאי נוסף הוא גלאי קרן, הפועל על עקרון שיגור וקליטת קרן לייזר והפעלת הגלאי כאשר עשן חוצה את הקרן. גלאים מסוג זה מכסים שטח גדול מאוד יחסית לגלאי הנקודתי. הם מתאימים במיוחד לחללים עם תקרות גבוהות, שבהם גלאי עשן רגיל עלול להיות פחות אפקטיבי בשל משך הזמן שנדרש לעשן לעלות עד התקרה ולהגיע לטווח הגילוי שלו.

גלאי יניקה

סוג נוסף של גלאי עשן הוא גלאי יניקה – זהו גלאי אקטיבי היונק את האוויר באמצעות מפוח מתוך צנרת מחוררת המכסה את החלל המוגן. מאחר שגלאים מסוג זה מונעים את הצורך להגיע פיזית אל השטח המוגן לצורכי תחזוקה, נהוג להתקינם בחללים שקשה או מסוכן להגיע אליהם, כגון רצפה צפה, חדרי שנאים ולוחות מתח גבוה. כמו כן מותקנות מערכות יניקה במקומות שבהם מתבצעות החלפות אוויר תכופות (כגון חדרים נקיים במפעלי ייצור).

גלאי חום

גלאי חום הוא גלאי עשון המזהה עלייה מהירה של הטמפרטורה באזור הגילוי שלו. על פי רוב מותקנים גלאים כאלה במטבחים ובחדרי גנרטורים. כמו כן, נהוג להתקינם באזורים שבהם עשן רב (כגון חניונים), על מנת למנוע התרעות שווא שעלולות להתרחש באם יותקן במקום גלאי עשן. יש גם גלאי להבה, הרגישים לספקטרום הפליטה של להבות; נוסף על אלה יש הסבורים כי הרגישות האנושית לעשן עולה על זו של כל גלאי מלאכותי, ולפיכך דואגים להתקין אמצעים ידניים (לחצנים או מושכנים) המאפשרים לאדם המבחין בעשן או באש להתריע על קיומם עוד בטרם נקלטו על ידי מערכות ההתרעה.